פסק-דין בתיק ב"ל 53035-01-13

1.         זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 26/11/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערערת נכויות זמניות מיום 28/11/08 ועד 31/5/09, וקבעה כי נכותה הצמיתה של המערערת היא 13.33% מיום 1/6/09 ("ההחלטה").

2.         ביום 28/5/12 התכנסה הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירוכירורגיה ומומחה לרפואה תעסוקתית. הוועדה עיינה בחומר הרפואי שעמד בפניה, הקשיבה לתלונות המערערת, ורשמה אותן בסעיף 20 לפרוטוקול. הוועדה ביקשה לזמן את המערערת לאחר קבלת בדיקת EMG חדשה של עצבי גפיים עליונות.

ביום 27/8/12 התכנסה הוועדה לאחר קבלת בדיקת EMG מיום 26/6/12, וקבעה למערערת את הנכויות הזמניות הבאות:

נכות זמנית בשיעור 100% מיום 28/11/08 עד 31/12/08

נכות זמנית בשיעור 50% מיום 1/1/09 עד 31/3/09

נכות זמנית בשיעור 30% מיום 1/4/09 עד 31/5/09

נכות צמיתה בשיעור 10% מיום 1/6/09 לפי פריט ליקוי 31(4)(א)(II)

הוועדה ביקשה להיוועץ עם ועדת רשות, ושבה והתכנסה ביום 26/11/12. לאחר שעיינה בדו"ח ועדת רשות מיום 20/9/12, קבעה הוועדה שיש מקום להפעיל את תקנה 15 באופן חלקי, בשליש, כך שנכותה היציבה של המערערת נקבעה, כאמור, בשיעור 13.33%.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

3.         לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקולים של הוועדה ובכלל החומר המונח בפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו.

להלן אדון בטענות המערערת כסדרן:

א. תחולת הנכות הזמנית:

4.         לטענת המערערת, מהמסמכים הרפואיים עולה שהיא סבלה מ- CTS כבר בחודש 2/08, לפי מועד ביצוע בדיקת EMG ומועד הפסקת העבודה, והפגיעה הוכרה מיום 1/1/07.

5.         בדיון הסכים המשיב, כי בהחלטת הוועדה אין הנמקה לעניין מועד תחולת הנכות, ולכן הסכים להשיב את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים, בהרכב זהה, על מנת שתדון במועד תחילת הנכות.

6.         לאור ההסכמה האמורה, מתקבלת טענת ערעור זו.

ב. שיעור הנכות הצמיתה:

7.         המערערת טוענת כי הוועדה לא הסבירה כיצד מצבה הנוכחי מבטא שיתוק העצב בצורה קלה, לאור קביעת הוועדה שלפי ממצאי בדיקת ה- EMG לא חל שיפור לאחר הניתוח. נטען עוד כי היה מקום ליישם בעניינה את פריט ליקוי 31(4)(א)(III), המתייחס לשיתוק העצב בצורה בינונית.

8.         לטענת המשיב, הוועדה ערכה למערערת בדיקה ונעזרה בבדיקת EMG, קבעה נכויות זמניות והסבירה מדוע לדעתה התייצבה הנכות על 10%.

9.         בפרוטוקול הוועדה מיום 28/5/12 צוין כי "לאחר הניתוח, חל שיפור משמעותי, זה נעצר בשלב מסוים, לדבריה בשנתיים האחרונות אין שינוי סובייקטיבית". בסעיף 23 לפרוטוקול הוועדה מיום 27/8/12 ציינה הוועדה שבדיקתEMG  עדכנית מיום 26/6/12 אינה משקפת שינוי, לפחות לא אלקטרו פיזיולוגי, הגם שלדברי המערערת יש שיפור מסוים לאחר הניתוח. לאור האמור, יש מקום להסביר ולנמק קביעת הוועדה לפיה מצבה של המערערת מצדיק נכות בשיעור 10%, כאשר הלכה למעשה הוועדה קובעת שבדיקת EMG  אינה מצביעה על שיפור פזיולוגי לאחר הניתוח שעברה המערערת.